Vayedaber

Nazir

Daf 4b

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשֵׂיעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵיאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כָּל יָמָיו.

Traduction

S’il dit: ''que je sois Nazir comme les cheveux de ma tête, ou comme la poussière de la terre, ou comme le sable de la mer'', il sera engagé à perpétuité; mais il pourra se faire raser à la fin de chaque mois. Selon Rabbi, au contraire, il ne lui est pas permis de se faire raser tous les 30 jours; cette autorisation est seulement accordée à celui qui dit: ''que je sois engagé au Naziréat comme les cheveux de ma tête, ou la poussière de la terre, ou le sable de la mer''. S’il dit: ''que je sois Nazir plein la maison, ou une hotte pleine'', on l’examine et on lui demande ce qu’il a entendu par là. S’il répond avoir sous-entendu par là une longue période, il sera Nazir 30 jours; mais s’il dit avoir compris par là un Naziréat ordinaire (indéterminé), on considère que la ''hotte'' (sus énoncée) pourrait être remplie par des grains de moutarde, et il devra rester Nazir toute sa vie.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הרי זה נזיר לעולם לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו ולא נזיר עולם ממש דאלו נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש וזה מגלח אחד לשלשים יום הואיל ותלה נזירותו בדברי חלוקים הוי כאלו נדר מנין נזירות כמנין שער ראשו ועפר הארץ מה שאין כן בנזיר עולם שלא חלק נזיריות שלו אלא נעשה הכל נזירות אחת:

רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. דכיון דאמר הריני נזיר הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לי''ב חדש כנזיר עולם:

ואיזהו שהוא מגלח אחד לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי. דבכי הא מוכח דנזירות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו ואין הלכה כרבי:

מלא הבית. בית רקנית או קופה רקנית:

אחת גדולה נזרתי. נזירות אחת קבלתי עלי ונראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני ה''ז נזיר כל ימיו ומגלח אחת לי''ב חדש כדין נזיר עולם:

הלכה: הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כול'. אָמַר רִבִּי מַנִּי. מְטִילִין אוֹתוֹ לְחוֹמָרִין. כַּתְּחִילָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ מְלֵיאָה אֶתְרוֹגִין. וְאַחַר כָּךְ רִמּוֹנִים. וְאַחַר כָּךְ אֱגוֹזִים. וְאַחַר כָּךְ פונדקרין. וְאַחַר כָּךְ פִּילְפְּלִין. וְאַחַר כָּךְ שׁוּמְשְׁמִין. וְאַחַר כָּךְ חַרְדָּל.

Traduction

R. Mena dit: dans cet examen, on procède d’une façon aggravante (on commencera par les plus grands fruits, et l’on finira par les plus petits). Ainsi, on lui demandera: Avais-tu en vue un panier plein de cédrats, ou de grenades, ou de noix, ou de noisettes (32)Le commentaire bref, en marge des éditions de Cracovie et de Krotoschin, a: Nocello., ou de grains de poivre, ou de sésame (pavot), ou enfin de moutarde?

Pnei Moshe non traduit

גמ' מטילין אותו לחומרין. טעמא דסיפא דמתני' מפרש דלא אמרינן ליחזייה כמלאה קישואים ודלועים ותיהוי ליה תקנתא דליהוי נזיר כפי חשבון שהקופה מחזקת קישואים אלא רואין אותה לחומרא:

בתחילה וכו'. כלומר כל מה שאתה אומר רואין אותה כאלו מלאה באלו הפירות אני אומר שמא בקטנים ממין זה נתכוין עד שאני אומר שמא למלאה חרדל נתכוין דמגו דנתכוין לנזירות הולכין אחר ספקו להחמיר:

פונדקרין. מין שקדים:

הלכה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם כול'. בַּר קַפָּרָה אָמַר י̇ה̇י̇ה̇. תַּלְתִּין. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹנָתָן. כְּנֶגֶד כ̇ט̇ פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת נָזִיר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר. וְהָא תַּלְתִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַחֵר לְחִידּוּשׁוֹ יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ יָצָא. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. גַּדֵּל פֶרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וּבָֽכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים. מַה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ. יָמִים שֶׁהוּתְּרוּ. שֶׁהִתִּירָן מֹשֶׁה וּבֵית דִּינוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִל̇. וְאִית דְבָעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא. עַד מְלֹאת הַיָּמִים. וְכַמָּה הֵן יָמִים מְלֵיאִין. ל̇ יוֹם. 4b מֵעַתָּה אִם גִּילַּח יוֹם ל̇ לֹא יָצָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר. יָמִים יָמִם כְּתִיב. חָסֵר יוּ''ד.

Traduction

Selon l’avis de Bar-Qappara, si l’on s’est rasé au 30e jour (30)Ci-après,(4,1)., le temps réglementaire de l’abstinence n’est pas accompli (il faut 30 jours complets); selon l’avis de R. Yohanan, il est permis d’achever l’abstinence en ce jour. Selon d’autres, on déduit la périodicité simple (d’un mois) de ce qu’il est dit (ibid.): laisser croître les boucles des cheveux de la tête; or, combien de temps faut-il pour cette croissance? 30 jours. Selon un autre enseignement, on sait quelle sera cette durée, de ce qu’il est dit (Dt 21, 13): elle pleurera son père et sa mère pendant un mois (avec redondance du mot final jours). Or, comme dans ce verset le terme jours équivaut à celui de 30, il en sera de même de ce mot jours usité ici (au sujet du Naziréat). Selon d’autres encore, on déduira cette durée de ce qu’il est dit (Nb 6, 12): Ces premiers jours seront à défalquer, car son abstinence a été violée; or, les jours qui ont été décomptés sont ceux qu’ont levés Moïse et son tribunal, lesquels ne sont pas inférieurs à 30. Selon d’autres enfin, on déduira cette durée de ce qu’il est dit (ibid. 5): jusqu’au plein accomplissement des jours; or, le nombre des jours pleins (ou d’un mois lunaire plein) est de 30 (dépassant 29 jours 1/2). Est-ce à dire, selon ces explications, que le Nazir qui serait rasé le 30e jours n’a pas accompli son devoir? -Si, répond R. Isaac b. Eléazar, car le terme YAMIM (jours) du dernier verset cité est écrit sans I à la fin YAMM (de ce mode défectueux, on conclut qu’il est permis de cesser au 30e jours).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כנגד כ''ט פעמים שכתוב בתורה. והא דהוו שלשים יום משום דביום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו:

והא תלתין אינון. דכתיבי בפרשה:

אחד לחידושו יצא. פסוק אחד נזר אלהיו על ראשו לחידושו יצא דלשון כתר הוא כמדתרגמינן ובלילא ואינו מן המנין:

על דעתיה דבר קפרא. שלשים שלמין בעינן ואם גילח ביום שלשים לא יצא אבל לרבי יוחנן לא רמיזי בתורה אלא כ''ט ולכתחילה בעינן שלשים ואם גילח ביום שלשים יצא:

ואית דבעו נישמעינה. לסתם נזירות שלשים יום:

מה ימים שנאמר להלן ל'. דכתיב ירח:

ימים שהתירן משה ובית דינו. הראשונים קדריש והתירן משה לאלעזר ולאיתמר בני אהרן דכתיב ראשיכם אל תפרעו וסתם פרע שלשים יום:

וכמה הן ימים מלאין. ימים שצריכין למלאות שלשים יום הן שחדשה של לבנה אינה אלא כ''ט יום ומחצה ופעמים שהוא צריך להשלים החדש למנין שלשים:

מעתה. אם נימא דלהאי מ''ד אם גילח יום שלשים לא יצא דלמלאות החדש שלשים יום שלימין הן:

ימם כתיב חסר יו''ד. ללמד דאפי' ביום שלשים יצא והא דדרשינן למלאות לכתחילה הוא דבעינן שלימים:

תַּמָּן תַּנִינָן. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. שַׁנְייָא הִיא דָּמַר. אַחַת.

Traduction

On a enseigné plus loin: ''Si quelqu’un dit vouloir être Nazir d’ici jusqu’à tel endroit, on estimera combien de journées il faudrait pour se rendre de là à tel endroit, et lorsque la durée est inférieure à un mois, le Naziréat aura la périodicité réglementaire du mois; si la durée est supérieure, le Naziréat sera équivalent au nombre complet des jours''. Comment donc se fait-il que, selon les termes de notre Mishna, ''celui qui s’est engagé depuis ce moment jusqu’à la fin du monde, sera Nazir, un mois'' (pas plus)? C’est que l’énoncé contient le mot un (d’où l’on conclut à un seul mois de Naziréat)

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. לקמן הלכה ה' הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני ואם יותר משלשים יום נזיר כמנין הימים:

וכא. והכא במתני' הוא אמר אכין באם אמר מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים יום דאריכא לי הדא מילתא כמכאן עד סוף העולם קאמר ואמאי לא אמרינן התם נמי אריכא לי הדא מילתא כמכאן עד מקום פלוני קאמר:

שנייא היא. הכא דאמר אחת דמשמע חדא נזירות בלבד הוא דקביל עליה והילכך האי דקאמר עד סוף העולם ע''כ אריכא לי הדא מילתא קאמר אבל התם דלא קאמר אלא הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני הילכך אמרינן שקיבל עליו נזירות כמנין הימים שמכאן עד מקום פלוני. הריני נזיר שלשים יום ויום א' נזיר שתים. ולא אמרינן מדחזי לצירוף יום אחד בהדי שלשים חדא נזירות הויא משום דיום יתירא דאמר אפסקיה:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן תִּקְוָה לִנְזִירוּתוֹ אֵין מַתִירִין אוֹתוֹ לְגַלֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יָמַיי. הֲרֵי אֲנִי נְזִיר עוֹלָם מֵאָה שָׁנָה וּמָאתַייִם שָׁנָה. אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם.

Traduction

– R. Yossé b. Aboun dit au nom de Rav: celui qui assigne au Naziréat une limite très reculée n’aura jamais la faculté de se raser (de s’interrompre). En effet, on a enseigné aussi (33)Tossefta, ibid.: celui qui déclare vouloir être Nazir ''toute sa vie'', ou ''Nazir à perpétuité'', ou ''pendant cent ans'', ou ''pendant 200 ans'', ne sera pas Nazir pour toujours (et il n’a pas le privilège afférent à ce dernier titre, de pouvoir se faire raser à la fin de chaque année).

Pnei Moshe non traduit

הנותן תקוה לנזירותו. שנתן קצבה כך וכך שנים אין מתירין אותו לגלח ואע''פ שהקצבה יותר מכדי חייו הוא לא אמרינן דדין נזיר עולם יש לו ומגלח אחת לי''ב חדש דהואיל שנתן קצבה לדבריו אין זה נזיר עולם:

ותני. בתוספתא כן דלא מיקרי נזיר עולם אלא בשלא נתן קצבה לנזירותו:

רַב אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָא יְכִיל מֵימַר. שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד. הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה. הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. מָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. ל̇ וְאַחַת שָׁעָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַבָּנִין. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְיוֹם אֶחָד. שֶׁאֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא אַחַת. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי נָזִיר ל̇ יוֹם וְעוֹד יוֹם אֶחָד. שֶׁרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נָזִיר שְׁתַּיִם. וְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נָזִיר אַחַת.

Traduction

.Rav dit: celui qui aurait fait vœu ''d’être Nazir 30 jours et un jour) le sera deux fois (2 mois); car s’il n’avait eu en vue qu’un Naziréat, il aurait dit de suite: ''31 jours''. La suite de notre Mishna n’est-elle pas opposée à Rav, en disant: ''Celui qui voudra être Nazir un jour de plus, ou une heure de plus, ou une heure et une moitié (sans dire davantage) sera engagé pour 2 périodes d’abstinence''? (Pourquoi donc Rav déduit-il l’obligation d’un second Naziréat, de ce que l’on n’a pas énoncé un seul nombre )? C’est que là on ne saurait émettre l’hypothèse que l’auteur de l’énoncé aurait dû parler de ''31 heures'' (s’il n’avait eu qu’une abstinence en vue; il est donc forcément question, dans cette suite, d’une nouvelle période; tandis qu’au cas invoqué par Rav il s’agirait d’une seule période si l’énoncé disait: 31 jours). La barayeta suivante est opposée à l’avis de Rav; R. Ismaël et R. aqiba sont d’accord à n’imposer qu’une abstinence à celui qui déclare vouloir être Nazir 30 jours et un jour (31)Malgré la superfluité de ce dernier mot jour, il s'agit de 31 jours.; il n’y a désaccord entre eux qu’au sujet de celui qui dit ''vouloir être Nazir 30 jours et encore un jour'': en ce cas, selon R. Ismaël, il y a obligation de 2 Naziréats; selon R. aqiba, l’auteur de l’énoncé ne sera soumis qu’à une période de Nazir simple.

Pnei Moshe non traduit

דהוי יכיל מימר שלשים ואחד יום. ומדלא אמר כן לנזירות שנייה נתכוין ואין נזירות פחות משלשים יום הילכך נזיר שתים:

מתני' פליגא על רב הריני נזיר וכו'. מסיפא דמתני' פריך דקתני הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים ואחד יום שאין נוזרים לשעות והאי ושעה אחת דקאמר ליום אחד נתכוין קתני מיהת שלשים ואחד יום ותו לא וקשיא לרב:

מה הוה ליה מימר. שאני מתני' דמה הוי ליה למימר בענין אחר וכי היה יכול לומר שלשים ואחת שעה בתמיה ועל כרחו היה צריך לומר שלשים יום ואחת שעה והילכך אמרינן האי שעה יום הוא וחדא נזירות היא דחזי לאצטרופי אבל הכא מדלא אמר שלשים ואחד יום ודאי לשתי נזירות נתכוין:

מתניתא פליגא על רב גרסינן. האי ברייתא ודאי פליגא עליה דקתני לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא אלא באומר ועוד יום אחד דבהא קאמר רבי ישמעאל נזיר שתים אבל באומר שלשים יום ויום אחד אע''ג דהאי יום בתרא לישנא יתירא הוא לא אמרי' לטפויי קאתי ואין נזיר אלא אחת שלשים ואחד יום:

Nazir

Daf 5a

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֶן עָלַי קָרְבָּן.

Traduction

Si quelqu’un dit: ''je veux être Nazir en m’abstenant des figues sèches et du gâteau de figues'', il sera Nazir, selon l’école de Shammaï, mais, selon l’école de Hillel, il ne le sera pas. Toutefois, ajoute R. Juda, même l’avis exprimé par l’école de Shammaï n’est applicable qu’à celui qui aura dit: ''dans ma pensée, je suppose ces objets aussi interdits pour moi qu’un sacrifice''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה בית שמאי אומרים נזיר. דס''ל לב''ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר וכי הדר ואמר מן הגרוגרות ומן הדבילה מיהדר הוא דבעי הדר ביה ולא מצי הדר ביה ואפילו הוא בתוך כדי דיבור דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה והוא הדין בנזיר דכתיב ביה קדוש יהיה הלכך הוי נזיר:

ובית הלל. סברי יש שאלה בהקדש הלכך לא הוי נזיר ומיהו נדור הוי ואסור בגרוגרות ודבילה:

אמר ר' יהודה אף כשאמרו ב''ש לא אמרו. דנזיר הוי דאף לב''ש אינו נזיר אלא עד שיאמר הרי הן עלי קרבן ולפי שזכר קרבן שהוא שייך בנזיר הוי נזיר:

משנה: 5a הֲרֵינִי נָזִיר מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִיכָּן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. אִם פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם וְאִם לָאו נָזִיר כְּמִינְייַן הַיָּמִים. הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה הָיָה כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.

Traduction

S’il dit: ''je veux être Nazir, jusqu’à tel endroit'', on estimera combien de journées il faudrait pour se rendre de là à tel endroit; lorsque la durée est inférieure à 30 jours, le Naziréat aura la périodicité réglementaire de 30 jours; si la durée est supérieure, le Naziréat sera équivalent au nombre complet des jours. Celui qui dit: ''je veux être Nazir autant que le nombre des jours de l’année solaire (34)Nous avons traduit, selon la version du Talmud Babli, qui a le mot Hama (soleil) tandis que le texte jérusalémite a le terme vague de schana (année), et l'on va voir que le Talmud se préoccupe de ce défaut de précision.'' sera tout autant dans l’obligation d’observer le Naziréat (365 jours). R. Juda raconte qu’un tel fait survint une fois, et le Nazir après s’être abstenu pendant tout ce temps mourut.

Pnei Moshe non traduit

מתני' פחות משלשים יום נזיר שלשים יום. שאין נזירות פחות משלשים יום:

כמנין ימות השנה וכו'. בגמרא מפרש לה:

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי וכו'. מָה נָן קַייָמִין. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. ש̇ס̇ה̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. וְאִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. ש̇נ̇ד̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכָה.

Traduction

De quelle sorte d’année s’agit-il? Si c’est de l’année solaire, il va sans dire que les jours de durée du Naziréat seront de 365, conformes à cette année; s’il s’agit de l’année lunaire, les jours de durée du Naziréat seront de 354, comme les jours de cette année; il n’y a de doute que si l’énoncé dit (d’une façon vague): ''comme les jours de l’année''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה אנן קיימין. הא דקתני הריני נזיר כמנין ימות השנה באיזה מנין קאמר של חמה או של לבנה. א''נ דהש''ס שואל מה היא הנזירות שקבל עליו אם לנזירות של ימות השנה נתכוין שיהיו נחשבין לנזירות חדא ומונה כל כך נזירות כפי מנין ימות השנה דהיינו שס''ה פעמים שס''ה או שנ''ד פעמים שנ''ד ונזיר עולם הוי או לא נתכוין אלא לנזירות של שלשים יום ומונה שס''ה נזירות או שנ''ד של שלשים יום שהן שלשים שנה וקאמר דבהא לא מספקא לן דודאי לא קבל עליו אלא נזירות של שלשים יום ואם פירש כמנין ימות החמה מונה שס''ה נזירות כמנין ימות החמה ואם פירש של לבנה מונה כמנין ימות הלבנה אלא הא גופה קא מיבעיא לן אם אמר כמנין ימות השנה סתם לאיזו שנה נתכוין של ימות החמה או של לבנה:

צריכה. מיבעיא לן:

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה אֶלָּא שֶׁתָּלָה לוֹ נְזִירוּתוֹ.

Traduction

On a enseigné au nom de R. Juda (pour expliquer cette opinion sur le fait émis dans la Mishna): l’auteur d’un tel vœu était digne de mort; seulement, par suite du bon effet de ce vœu, l’homme a survécu jusqu’à la fin du Naziréat.

Pnei Moshe non traduit

תני בשם רבי יודה. לפרושי מעשה דרבי יודה במתני' קאי דקאמר כיון שהשלים מת לאשמועינן דזכות נזירות גדולה היא שראוי היה זה למיתה אלא שתלתה לו זכות הנזירות:

מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוּדָה. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים מִתְאַוִּין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. וְלֹא הָיָה הַמָּקוֹם מַסְפִּיק עַל יָדָם חֵטְא וְהָיוּ נוֹדְרִים בְּנָזִיר בִּשְׁבִיל לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חוֹטְאִים הָיוּ שֶׁהָיוּ נוֹדְרִים בְּנָזִיר. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֵּר עָלָיו מֵאַשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ. חָטָא זֶה עַל עַצְמוֹ שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וָאַתְיָא דְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק. מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אָשָׁם נָזִיר אֶלָּא פַּעַם אֶחָד. שֶׁעָלָת אֶחָד אֵלַי מִדָּרוֹם וּרְאִיתִיהוּ דְּמוּת יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי קְווּצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים. וְאָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. מַה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת הַשַּׂעַר הַנָּאֶה הַזֶּה. נִימָא לִי. רִבִּי. רוֹאֶה הָיִתִי בְעִירִי. וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת אֶת הַנִּיאָב מַיִם. וְרָאִיתִי אֶת הַבּוּבִּיָא שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִיקֵּשׁ לְאַבְּדֵינִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ. רָשָׁע. אַתָּה מְפָחֵד בַּדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ. עָלַי לְהַקְדִּישָׁךְ לַשָּׁמַיִם. וְחִבַּקְתִּיו וְנָשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. כְּמוֹתָךְ יִרְבּוּ עוֹשֵׂי רְצוֹן הַמָּקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַי֨י. רִבִּי מָנָא בָעֵי. לָמָּה לִי כְשִׁמְעוֹן הַצַּדִיק אֲפִילוּ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטָּאת חֵלֶב מִיָּמָיו. לֹא אָכַל שִׁמְעוֹן הַצַּדִיק חַטָּאת דָּם מִיָּמָיו. סָבַר שִׁמְעוֹן. בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ הַקְפָּדָתָן הֵן נוֹדְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁנּוֹדְרִין מִתּוֹךְ הַקְפָּדָן סוֹפוֹ לִתְהוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא תוֹהֵא נַעֲשֶׂה קָרְבְּנוֹתָיו כְּשׁוֹחֵט חוּלִין בָּעֲזָרָה. וְזֶה מִתּוֹךְ יִישׁוּב נָדַר. וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין.

Traduction

Conformément à l’avis de R. Juda dans notre Mishna, s’exprime le premier interlocuteur de l’enseignement suivant (35)V. J., (Nedarim 1, 1), fin. Cf. B., ibid., 10a.: jadis, des gens pieux désiraient offrir le sacrifice du péché; mais comme la Providence ne leur donnait pas lieu de pécher, ils se vouaient à l’abstinence pour avoir sujet d’offrir ce sacrifice. R. Simon dit: c’était un péché de leur part de faire ce vœu d’abstinence comme il est dit (Nb 6,11): Il (le pontife) le fera absoudre du péché qu’il a commis envers son âme (36)''Autrement dit: envers lui-même. L'exégète (comme il arrive souvent) détourne les mots du verset de leur sens ordinaire, qui est: '''' par ce cadavre '''', par le sacrifice offert.''; c’est dire que cet homme est coupable ''contre lui-même'' de s’être mortifié en se privant de boire du vin- (37)Suit un passage traduit ibid. (ib. pp. 164-5)..

Pnei Moshe non traduit

מתני'. ברייתא דלקמיה אתייא כרבי יודה דחשיב ליה נזירות לזכות כמו שהיו עושין חסידים הראשונים וכל הסוגיא עד סוף הפרק כתובה בריש נדרים ושם פירשתי:

סליק פירקא בס''ד

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source